חבות המס בגין פיצוי שהתקבל במסגרת הסדר פשרה

1. רקע עובדתי

1.1 החברה התקשרה עם מספר בעלי חלקות קרקע ("הבעלים" ו- "הקרקע"), בהסכם כוונות, לפיו החברה תטפל בהגדלת זכויות הבניה על-פי תוכנית בניין העיר החלה על הקרקע ("התוכנית") ובתמורה, תהיה זכאית להתקשר עם הבעלים, בתוך 30 יום מאישור הגדלת זכויות הבנייה, בהסכם קומבינציה לבניית יחידות הדיור על הקרקע ("הסכם הקומבינציה"). הסכם הקומבינציה נחתם על-ידי כל הצדדים במעמד חתימת הסכם הכוונות והוחזק למשמרת בידי בא-כוח הבעלים.

1.2 במהלך השנים אושרה הגדלת זכויות הבניה על הקרקע ל- 280%. 

1.3 החברה הגישה תביעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב לאכיפתו של הסכם הקומבינציה ובפסק-הדין שניתן בתביעה, נקבע, כי בין החברה ובין בעלי הקרקע נכרת הסכם קומבינציה מותלה, שאמור היה להיכנס לתוקפו עם הגדלת זכויות הבנייה על הקרקע. בית-המשפט אישר, כי התנאי המתלה התקיים במלואו ומשכך, נוצר בין הצדדים חוזה תקף. אלא שדרישת החברה להורות על אכיפת הסכם הקומבינציה, לא התקבלה על-ידי בית-המשפט, מאחר ולשיטתו, הסכם הקומבינציה היה נגוע באי-חוקיות, עקב אי-הדיווח על כריתתו לרשויות המס במועד. 

1.4 החברה ערערה על פסק-הדין לבית-המשפט העליון. בטרם ניתן פסק-דין בערעור, הגיעה החברה להסדר פשרה ("הסדר הפשרה"), לפיו כנגד הסכמתה לדחיית הערעור ללא צו להוצאות והסרת הערת האזהרה וההערה בדבר צו המניעה שהיו רשומות לטובתה על הקרקע ועל-מנת לייתר כל התדיינות נוספת בין בעלי הדין, שולם לחברה פיצוי כספי ("הפיצוי").


2. השאלה המשפטית 
מהו סיווגו הנכון לצורכי מס של הפיצוי ששולם לחברה במסגרת הסדר הפשרה בערעור? 


3. מסקנות
לאחר בחינת הפסיקה הרלבנטית, המבחנים הכלליים המשמשים להבחנה בין תקבול הוני להכנסה רגילה, נקבע בחוות הדעת כי יש מקום לטענה לפיה סיווגו הנכון של הפיצוי החד-פעמי הוא במישור ההוני. למעשה, הסכם הקומבינציה יצר לחברה מקור הכנסה (ממכירת הדירות) והפיצוי התקבל בגין חיסולו או עיקורו של מקור ההכנסה. 






א. רפאל, ושות', עורכי דין | כל הזכויות שמורות 2010 ©
Tivonet