הנדון: מיסוי דמי-תיווך

1. רקע עובדתי

1.1. "א" הוא מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר), המוכר כ"מוסד ציבורי" לצורך סעיף 9(2) לפקודה.

1.2. לאחרונה, פנתה לפרנסי "א" קבוצת תושבי-חוץ, שהתעניינה באפשרות לקנות מקרקעין מסויימים. "א" קישר את אותה קבוצה עם בעלי הקרקע והמוכרים שילמו ל-"א" דמי-תיווך כאות הוקרה.

1.3."א" לא דרש מהמוכרים את דמי-התיווך ולא התנה את יצירת הקשר בין הצדדים לעסקה בתשלום כלשהו. מטבע הדברים, לא היתה ל-"א" כל ציפייה לתמורה בגין תרומתו לעסקה.

1.4. דמי-התיווך, לכשיתקבלו, ישמשו למימון פעילות המלכ"ר. 

1.5. "א" לא קיבל בעבר דמי-תיווך ואינו צופה קבלת דמי-תיווך נוספים בעתיד.


2. השאלות המשפטיות

2.1. האם חייב "א" במס חברות בגין דמי-התיווך? 
2.2. האם חייב "א" במע"מ בגין דמי-התיווך?



3. מסקנות

3.1. מסקנת חוות-הדעת היא, כי אין מקום לחיוב דמי-התיווך במס חברות, לאור היות ההכנסה מדמי-תיווך, תקבול שאינו נושא סממנים עסקיים על-פי המבחנים הקבועים בפקודה ובפסיקה.

3.2. בנוסף, נקבע, כי גם במידה ופעולות "א" במקרה הנדון תסווגנה כבעלות סממנים מסחריים, ניתן יהיה לפטור הכנסה זו מחבות במס, תוך ניצול הוראות מסוימות הרלבנטיות למוסדות ציבור. 

3.3. חוות-הדעת קבעה, כי דמי-התיווך אינם חייבים במע"מ, מאחר ומדובר בתקבול אשר אינו נושא אופי מסחרי ועל כן, העברתו ל-"א" בנסיבות המקרה, אינה מהווה "עסקת אקראי" כהגדרתה בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.







א. רפאל, ושות', עורכי דין | כל הזכויות שמורות 2010 ©
Tivonet