זכאות לפטור ממס בגין מכירת דירת מגורים מזכה

1. הרקע העובדתי

1.1. בעבר נרכשו על-ידי "A", יחיד תושב ישראל, 25% מהזכויות בנכס המשתרע על-פני שלוש קומות. בקומת הכניסה שלושה חדרים; בקומה התחתונה שני חדרי שינה, שירותים ומקלחות; ובקומה העליונה מטבח, שירותים, מקלחת וחדר נוסף.  

1.2. יתר הזכויות בנכס נרכשו על-ידי "A" ובני-משפחתו, "B" ו-"C", כשנתיים מאוחר יותר ומאז מחזיקים השלושה בנכס בחלקים שווים. בהודעת השומה שיצאה בעקבות רכישה זו (לצורך תשלום "תוספת המס"), צויין כי הנכס סווג על-ידי רשויות המס כ"דירת מגורים".

1.3. לאחר פטירתו של "A",  הועברו זכויותיו בנכס לאשתו. 

1.4. ביום X נחתם הסכם שכירות ביחס לנכס, בין הבעלים ובין עמותה ("הסכם השכירות"). מטרת השכירות, כפי שצויין במבוא להסכם השכירות, היתה שימוש בנכס כמוסד חינוך וכישיבה. מאז חתימת הסכם השכירות, משמש הנכס כבית כנסת, מוסד חינוך וישיבה.

1.5. כשנתיים מאוחר יותר, נחתם תקנון בית משותף בהתייחס למבנה בו שוכן הנכס. הדירות הנוספות שבמבנה הכלולות בתקנון משמשות למגורי משפחות.

1.6. בעלי הנכס לא מכרו דירת מגורים, תוך ניצול הוראות הפטור הקבוע בפרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין ("החוק"), בגין מכירת דירת מגורים מזכה, בארבע השנים האחרונות.



2. השאלה המשפטית
האם זכאים בעלי הנכס לפטור ממס בגין מכירתו בהתאם להוראות פרק חמישי 1 לחוק?



3. מסקנות

3.1. לאור המבחנים בפסיקה ובמיוחד לאור ייעודו המקורי של הנכס ומבנהו כדירת מגורים, העובדה כי כל המתקנים הדרושים על-מנת שישמש למגורים בפועל קיימים בו והשימוש שנעשה בנכס בשנים בהן הושכר לשם לימודי דת, קבעה חוות-הדעת, כי הנכס עונה להגדרת "דירת מגורים" ו"דירת מגורים מזכה" בחוק. חיזוק נוסף למסקנה זו נמצא, בין היתר, גם בסיווג הנכס על-ידי רשויות המס כ"דירת מגורים", כאמור בסעיף 1.2 לעיל.

3.2. לפיכך, בכפוף להתקיימות יתר תנאי הפטור הקבועים בחוק, קבעה חוות-הדעת, כי מכירת הנכס תהיה פטורה ממס שבח, בהתאם להוראות הפרק החמישי 1 לחוק. 






א. רפאל, ושות', עורכי דין | כל הזכויות שמורות  ©
Tivonet