ירשתם דירה המוגדרת כדירה יחידה של המוריש? אתם עשויים שלא להיות זכאים לפטור מתשלום מס שבח במועד מכירת דירת הירושה, על אף שהמוריש היה זכאי לפטור בגין מכירת אותה הדירה ממש.
הוראות סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") מקנות, בתנאים מסוימים, פטור מתשלום מס שבח ליורשים המוכרים דירה שהתקבלה בירושה. הפטור שניתן ליורשים מתווסף לפטורים אחרים שהיורשים עשויים להיות זכאים להם, והם רשאים לעשות בו שימוש אף אם בבעלותם עוד מספר דירות. אלא, שעל מנת ליהנות מהפטור, על היורשים לעמוד במספר תנאים מצטברים.
אחד התנאים לקבלת הפטור ליורשים קובע כי המוריש היה בעל דירת מגורים יחידה, כך ש"לפני פטירתו היה המוריש בעל דירת מגורים אחת בלבד". ואם כך, מתעוררת השאלה, האם היורשים יהיו זכאים ליהנות מהפטור במקרה שבו למוריש היה, בנוסף לדירת הירושה, חלק קטן ומזערי בדירה נוספת. השאלה מתחדדת לנוכח העובדה כי אם המוריש היה בחיים, והיה מוכר את דירת הירושה, הוא היה זכאי לפטור ממס שבח שכן בהתאם להוראות החוק זו תיחשב דירתו היחידה, על אף החזקתו בחלק קטן מהזכויות בדירה הנוספת.
בעמ"ש 251/99 מנהל עזבון המנוחה הדרה וייסגלס ז"ל נ' מנהל מס שבח מקרקעין מחוז ת"א כח 338 (2001). ביקש מנהל העיזבון לממש את הפטור בגין מכירת דירה שהתקבלה בירושה, בנסיבות בהן טרם פטירתה החזיקה המורישה רק בדירת הירושה ובחלק מזערי (1/20) מדירה נוספת.
בית המשפט קבע כי מנהל העיזבון אינו זכאי לפטור, שכן לא התקיים התנאי שלפיו: "לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד". בפסק הדין נקבע כי לשון החוק ברורה, ובאמצעותה ביקש המחוקק לקבוע גבולות ברורים שבהם היורשים נדרשים לעמוד על מנת ליהנות מהפטור, זאת בשונה מהתנאים שבהם יכלו המורישים ליהנות מהפטור לו היו מוכרים את הדירה בעודם בחיים. כך לדוגמה, בהתאם להוראות סעיף 49ב(2) לחוק, זכותו של מוריש למכור את דירת הירושה בפטור ממס שבח לא הייתה נפגעת מחמת חלק נוסף ומזערי בדירה (ככל שהחלק הנוסף קטן משליש או מחצי ביחס לדירה שנתקבלה בירושה). המשמעות המעשית היא כי על מנת להבטיח שהיורשים יהיו זכאים לפטור, על המוריש לדאוג, באמצעות תכנון נכון של העברה בין דורית, כי בבעלותו תיוותר דירת מגורים אחת בלבד.
עוד בהקשר של העברה בין דורית ודירות ירושה נבקש לציין את החלטת מיסוי מס' 7701/21 שעסקה בשאלה האם תושב חוץ – שלא הוכיח כי אין בבעלותו דירה במדינת מושבו – זכאי לפטור במכירת דירת מגורים שקיבל בירושה. בנסיבות העניין, דירת הירושה הייתה דירתו היחידה של אביו של תושב החוץ, והאב היה תושב ישראל במועד פטירתו. אם דירת הירושה הייתה נמכרת על ידי האב – הוא היה זכאי לפטור ממס שבח בגין המכירה.
במסגרת החלטת המיסוי נקבע כי תושב החוץ לא זכאי לפטור, היות וסעיף 49א(א) לחוק הקובע את התנאים לפטור מורה כי הפטור יינתן למוכר תושב ישראל או למוכר תושב חוץ שהוכיח שאין בבעלותו דירת מגורים במדינת תושבותו. היות ותושב החוץ, היורש במקרה דנן, לא הוכיח שאין בבעלותו דירה במדינת תושבותו, הוא לא זכאי למכור את דירת הירושה בפטור ממס שבח.
אנו ממליצים לבצע תכנון מקדים של העברה בין דורית במקרים המתאימים ובמועדים הרלוונטיים. פעולה זו עשויה למנוע תאונות מס ולסייע ליורשים לקבל פטור ממס שבח לדירת הירושה, ולנצל באופן מיטבי את כל הקלות המס שלהן הם זכאים.
אין בסקירה כללית זו כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
ייעוץ משפטי מצריך בדיקה מעמיקה וייעוץ אישי המותאם לנסיבות העניין.
האמור לעיל נכון למועד הפרסום.
