1. רקע עובדתי
1.1. במסגרת עסקת טיעון בתיק פלילי, הוטלו על "החברה" ועובדיה קנסות ועונשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. לנוכח המצוקה הקשה אליה נקלעו עובדי החברה בעקבות גזר הדין, סבר בעל השליטה בחברה ("בעל השליטה"), כי יש מקום לסייע לעובדים והוא שקל להעניק לכל עובד מענק כספי ("המענק").
1.2. לחברה ולבעל השליטה אין כל מחויבות חוזית או אחרת בעניין זה והמענק הינו מחווה אנושית מצידו של בעל השליטה כלפי מכרים ותיקים שנקלעו לצרה.
1.3. המקור הכספי לתשלום המענק הוא בכספיו הפרטיים של בעל השליטה, אשר בגינם כבר שולמו כל המיסים.
מהו אופיו של המענק וסיווגו הנכון לצורכי מס?
3. מסקנות
3.1. במקרה דנן, בעל השליטה אינו מצפה לכל תמורה עבור המענק, אשר מהווה למעשה מחווה אנושית מצידו כלפי מכרים ותיקים שנקלעו לצרה. אמנם בעבר סיפקו העובדים שירותים לחברה וביצעו, בין היתר, את המעשים בגינם הוטלו הקנסות, אך החברה כבר שילמה לעובדים את מלוא שכרם בגין שירותים אלו וכעת לא מוטלת על החברה או על בעל השליטה, נותן המענק, כל חובה לשלם לעובדים סכומים כלשהם.
3.2. לאור לשון הפקודה, פרשנות רשות המיסים, הספרות המשפטית, הפסיקה הישראלית והדין הזר החל על מקרים דומים, כמו גם תכלית החקיקה וההיגיון הכלכלי, קבעה חוות-הדעת, כי מירב הקריטריונים להבחנה בין מתנה פטורה ממס ובין הכנסה החייבת במס, מובילים למסקנה, כי יש מקום לטענה, לפיה סיווגם הנכון של המענקים הוא כמתנה פטורה וזאת בעיקר מהטעמים הבאים:
All rights reserved A. Rafael & Co., Law Offices