יחוס הכנסות בין בני זוג

1. רקע עובדתי

1.1. בעבר פתח "A" תיק במס הכנסה בענף ניהול חשבונות. לאחר מספר שנים, החלה אשתו, "B", לפעול כעורכת-דין עצמאית (ביחד "בני-הזוג").

1.2. לעניין סעיף 64ב' לפקודה, נחשב "A" כ"בן הזוג הרשום" ו-"B" נחשבת כ"בן-הזוג האחר".

1.3. במהלך שלוש שנים, לא הפיק "A" הכנסות. בעריכת דוח המס לשנים אלו ולצורך חישוב המס, ביקשו בני-הזוג, כי לגבי הכנסת "B" ממשכורת, יופעלו הוראות החישוב הנפרד ואילו על יתר הכנסות בני-הזוג, יחולו הוראות החישוב המאוחד.

2. השאלה המשפטיות

האם ייחוס ההכנסות בין בני-הזוג לצורך חישוב המס כמפורט בסעיף 1.3 לעיל נעשה כדין?

3. מסקנות

3.1. מסקירת העקרונות הכלליים החלים לגבי החישוב המאוחד והחישוב הנפרד בלשון הפקודה, בפרשנות רשויות המס, בפסיקה ובדין בארה"ב, ולמרות העובדה כי המקרה הנדון מעלה מספר שאלות אשר אין להן מענה מפורש בלשון הפקודה או בפסיקת בתי-המשפט, קבעה חוות-הדעת, כי ניתן לייחס בנסיבות מקרה זה את הכנסות "B" ממשלח ידה אל "A", בן הזוג הרשום (ייחוס המבוצע אוטומטית בהיעדר בקשה אחרת מצידה של "B"). בנוגע להכנסתה של "B" ממשכורת, קבעה חוות-הדעת, כי ניתן לבקש להחיל את הוראות החישוב הנפרד.

3.2. בנוסף, הציגה חוות-הדעת מתווה מיסויי, בו ניתן להשיג תוצאה זהה מבחינה כלכלית ופיסקלית, משמע ייחוס הכנסות "B" ממשלח ידה ל-"A", באופן אוטומטי וללא צורך בפרשנות התכליתית.

3.3. בעניין נקודות הזיכוי שיובאו בחשבון בקביעת ההכנסה החייבת של בני-הזוג, קבעה חוות-הדעת, כי לגבי ההכנסה הזכאית להוראות החישוב המאוחד, יש להחיל גם את ההוראות המתאימות המתייחסות לנקודות הזיכוי בחישוב זה בפקודה, ואילו לגבי ההכנסות אשר ימוסו בחישוב נפרד, יחולו הוראות הפקודה הרגילות לעניין נקודות הזיכוי. פרשנות זו יוצרת לבני-הזוג יתרון מס במקרה שלפנינו, בהתירה את הזיכוי בגין בן-זוג עובד לפי סעיף 38 לפקודה, בנסיבות בהן לא היה מותר זיכוי זה בחישוב נפרד.